<h1>סמ"ג לאוין סימן רי"ט</h1>
<h2>דף כב.</h2>
ושנינו בפרק הנחנקין (פ"ה ב') המכה אביו ואמו אינו חייב מיתה עד שיעשה בהם חבורה והמכה אותם לאחר מיתה פטור (ע"פ רמב"ם ממרים פ"ה הל' ה'), וזה חומר שבמקלל מבמכה שהמקלל לאחר מיתה חייב סקילה ובגמרא דורש כל זה מן המקראות, ומקשה שם וליתני נמי חומר במכה מבמקלל שהמכה נפש ענש בו בשלא בעמך כבעמך מה שאין כן במקלל שנאמר ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך ומתרץ קסבר מקשינן הכאה לקללה. וכן שנינו ביבמות פרק כיצד (כ"ב א') מי שיש לו אפילו בן ממזר חייב על קללתו ועל הכאתו ובנו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית ומקשה שם איקרי כאן ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך ומתרץ כשעשה תשובה, ואף על פי שיש מחלוקת בדבר זה בברייתא (סנהדרין פ"ה ב') אי מקשינן הכאה לקללה אי לא סתמי המשניות עיקר כדאיתא במסכת יבמות (מ"ב ב').
